מְשׁוֹרֵר מִפַּח

4.5 מְשׁוֹרֵר מִפַּח: כְּמוֹ גַּג שֶׁל מַחְסָן-תֹּף גְּשָׁמִים.חוֹמָה שֶׁל אֲתָר בִּנְיָן-מַחֲרִישָׁה צְעָקוֹת פּוֹעֲלִים.כְּמוֹ בְּרָגִים לְקִירוֹת גֶּבֶסשֶׁעוֹשִׂים רַעַשׁ כּוֹאֵב וְגַס. פַּח אַשְׁפָּה הַשּׁוֹמֵר כָּל זֶבֶל שֶׁלְּתוֹכוֹ נִזְרַק.

איש, עמוד ואלוהים

מערכון קצרצר 16.6 איש = א. עמוד חשמל = ע. ריבונו של עולם = ר. איש הולך ברחוב פוגש עמוד חשמל: א – רגע אחד, מי אתה? ע. שותק א – כן..? ע. שותק א- זה מכעיס מאוד, זה מאוד מכעיס. [פאוזה] א-למה הוא שותק, ריבונו של עולם? [אלוהים מופיע] ר- איש. תרגע, מה השתגעת? … המשך קריאת הפוסט איש, עמוד ואלוהים

מלכים נערות ונערים

5.20, באר שבע. מלכים: והמלך זקן בא בימים, יכסו אותו בבגדים ולא יִחַם לו.ואמרו עבדיו -נביא אליך נערה בתולה ותתחמם.ותגיע נערה יפה עד-מאוד, ותהיה לו נכונה;המלך לא ידע אותה. והמלך לא ענה:האם התחמם או נשאר קרעם כל בגדיו. נערות: נערה בתולה קצרת ימים, יפשטו בגדיה ולא יִקַר לה.ואמרה אימה -נביא אליך מלך זקן ותתקררי.ויגיע מלך … המשך קריאת הפוסט מלכים נערות ונערים

הרועה

9.5 אני רועה, על להקת עזים שלמה, 10 זכרים, 23 נקבות, 15 גדיים. והתהלכתי בשדה ירוק וארוך, עמק בין גבעות, שיפולי סלעים, עצי אלון, קטלבים, אני מתהלך, העזים אוכלות עלים, גורסות עשבים. הגיע מאחורי איש זקן לבוש סחבות, אמר לי- כל העזים האלו שלך? עניתי -כן, שלי. אמר, אתה, בן אלוהים, אמור לי בבקשה, לפני … המשך קריאת הפוסט הרועה

הנך יפה, עינייך יונים

כמו            ענף נסחף שנים בין ים לים,            רוח מנשבת, מלטפת, רומזת;                        ענן לילה אפל ודק. כמו            ציפור קטנה בין העלים,            שמש אי-שם בין צמרות עצים,            רקפות משקיפות בין חרכי סלעים,            כד חרסינה על אדמה עתיקה,            דחליל עייף על גינה צעירה.             כך אני בשתיקתי אליך;            הנך יפה, עינייך יונים,            אייכה הם, ראשי במרומים.

לא ציפור

הולכת גברת על חבל דק: תחתיה תהום, מעליה שמיים. שואלת גברת בקולה השקט: -איך מגיעים לשמיים בלי לקפוץ לתהום. מסתכלת למטה, ממשיכה ללכת, לאט בזהירות או מהר בפזיזות.             הולכים מלפניה- רבי, טולסטוי וילדה מאוהבת, נותנים תשובה טובה אך לא מספקת. ומאוד מקוממת.

לסופיה [גברת סטייסי]/פ. ב. שלי

מאנגלית דורון דונין I הנך יפה, ומעטות היפות   מעלמות החן של נאות המדבר;חול עוטף אדמה ערומה –   כאברי גופך הרכים, אשר בתנועתםלנצח זזים, נסחפים ובוהקיםכמו החיים שמתוכם רוקדים. II עמוקות עינייך, זוג פלנטות,   מביטות בתבונה אל תוך השיגעוןעם אש רכה ותמימה, – הרוחות שאותה מלבות   הן אותן כוונות של שלווה נדיבהאשר, כמו צפריר על נחשול,הופכות … המשך קריאת הפוסט לסופיה [גברת סטייסי]/פ. ב. שלי

סונטה 18 – שקספיר

https://www.youtube.com/watch?v=nBP4J7NcR9U&feature=youtu.be מאנגלית דורון דונין עלי להשוותך ליום קיצי?הנך יפה יותר ואמינה יותר:רוחות עזות מטלטלות את ניצני פרחי אביב,וקיץ ישכון פה על הארץ זמן קצר, קצר מדי;לעיתים תחזק השמש ותשרוף מהמרומים;ולעיתים תכופות תאבד חמה את גוון הזוהב;וכל יופי מיופיו בזמנו חדל,מתוצאות גורל או דרך טבע;אבל קיצך נצחי ולא יפוג,לא יאבד מאור יופייך,לא ישקע באפלת המוות,וזאת כשבשורות … המשך קריאת הפוסט סונטה 18 – שקספיר