מחזה קצר – המתוודה בשאלה

מוטו: מילותי כבדות על לשוני והן נוזלות מפה רפוי, גופי שמוט, חלל ריק- ספינה טרופה. אישה ערומה. פרולוג [כנסייה גבוהה בלב עיר חמה] גבר                       סליחה נזיר                      כן גבר                      איפה המקום הזה שמתוודים בו? נזיר                      סליחה? גבר                      אתה יודע, החדר הקטן עם הכומר בצד השני נזיר                      אתה נוצרי? גבר                      לא, … המשך קריאת הפוסט מחזה קצר – המתוודה בשאלה

מחזה קצר – רגעים ספורים

מחזה קצר בשלוש מערכות הנפשות: גבריאל                הבן, עלם צעיר אלה                     האמא, אישה מבוגרת שנגלה עליה שהייתה יפה בעברה מיכאל                האבא, משורר אהרון                  חברו הטוב של מיכאל, דתי סופי                     עלמה יפיפייה רוסי זקן מיקום                 נחלאות, ירושלים. מערכה I תמונה א:  [אמא ובן על יושבים בגן קטן, שעת שקיעה] אלה                     יכולתי לשמוע … המשך קריאת הפוסט מחזה קצר – רגעים ספורים

מערכון – הפגנה

[גבר הולך בהפגנה, חוסם אותו שוטר] גבר                      אפשר לעבור ? אני רוצה להפגין שוטר                   ההפגנה נגמרה, זהו גבר                      אבל יש מלא אנשים בפנים שוטר                   הם יצאו עוד מעט גבר                      לא הם לא שוטר                   אם לא בעצמם אז בכוח גבר                      וואו, אחי, מה נסגר? שוטר                   אלה החוקים, אין … המשך קריאת הפוסט מערכון – הפגנה

מערכון – בקשה אחרונה

[מסך עולה רואים גבר על הברכים, ואקדחן מוריד אקדח מלמעלה כלפי מטה ומכוון לראשו של הגבר] אקדחן.                יש לך בקשות אחרונות? גבר.                      כן, תירה לי בדיוק אל תוך הלב אקדחן.                כרצונך [האקדחן מכוון ישירות אל תוך הלב, טוען את האקדח, כמעט יורה אך הגבר משמיע אנחה-גניחה עמוקה וחזקה] אקדחן.                מה זה היה? גבר.                      מה זה … המשך קריאת הפוסט מערכון – בקשה אחרונה

מערכון – הפורץ והאישה

[אישה וגבר הולכים ברחוב בבוקר ורואה את כל החנויות סביבה פרוצות (בלאגן ברחוב)] אישה                   מה זה? מה קרה פה? גבר                      נראה שפרצו לכל החנויות פה, כל הרחוב הפוך אישה                   הכל פרוץ, איזה פחד גבר                      אולי עדיף שנתחפף מכאן [מגיעים מהסמטה שני פורצים עם תיקי ספורט שחורים גדולים וכבדים, לא מבחינים בגבר … המשך קריאת הפוסט מערכון – הפורץ והאישה

מערכון – למי לחכות?

[יושב גבר מבוגר על שולחן במסעדה, כוס יין גדולה לצדו] מלצר                   חסר לך משהו אדוני? [חושך ואז במהרה אור] גבר                      כן, אשתי מלצר                   [מצחקק] אם זה אני לא יכול לעזור גבר                      [מצחקק חזרה] אני יודע שלא, אבל אולי תוכל רק לקרוא לה, שמלה שחורה וקצרה, היא שם בחוץ מעשנת סיגריה מלצר     … המשך קריאת הפוסט מערכון – למי לחכות?

מערכון – 'קשר פרפר כפול'

ירושלים, 18.8 [גבר ואישה, יושבים במסעדה יקרה, לשנהם כוס יין אדום גדולה] גבר                       אז, איפה אמרת שאת עובדת? אישה                   ממלצרת ב'יהודה', זה בסדר, אמרתי את זה ממזמן גבר                      לפעם הבאה אני אזכור. [מתמתח בשובבות] אז תגידי, את, את מחפשת קשר? אישה                   [מצחקקת] קשר, אתה יודע, קשר פרפר כזה, שאפשר לפרום אותו במשיכה אחת … המשך קריאת הפוסט מערכון – 'קשר פרפר כפול'

איש, עמוד ואלוהים

מערכון קצרצר 16.6 איש = א. עמוד חשמל = ע. ריבונו של עולם = ר. איש הולך ברחוב פוגש עמוד חשמל: א – רגע אחד, מי אתה? ע. שותק א – כן..? ע. שותק א- זה מכעיס מאוד, זה מאוד מכעיס. [פאוזה] א-למה הוא שותק, ריבונו של עולם? [אלוהים מופיע] ר- איש. תרגע, מה השתגעת? … המשך קריאת הפוסט איש, עמוד ואלוהים

נער ולבנה – דיאלוג

12.1, באר שבע נער:  אני אוהב אותך, את אוהבת אותי? לבנה: אני אוהבת אותך כמו שאני אוהבת את כולם נער: אבל אני כה רעב ואת כה רחוקה לבנה: אתה כל כך יפה כשאני מסתכלת עליך, החושך מסביבך נהיה צלול וטהור.ואתה בוהק, ענייך מנצנצות. נער: אבל אני עדיין רעב, כואבת לי הבטן, נהיה לי קר, את … המשך קריאת הפוסט נער ולבנה – דיאלוג

הצייר בחלון

ספטמבר 2019, באר שבע הדמות: גבר, שיער מבולגן, חולצה מרופטת. וואי וואי, הנה הגברת בשמלה הצהובה, וכל כך מוקדם עכשיו, מה היא עושה כאן בכלל? מה היא החליפה עבודה? והנה שם הספורטאית המתולתלת במכנסים הקצרים- רק שתבוא לדפוק לי בדלת- והג'ינג'ת שם, עליה אני אפילו לא מעז להסתכל, היא והחבר המטר שמונים שלה. פו, רגע, … המשך קריאת הפוסט הצייר בחלון