לדריה

29.12.2020

הגעתי לצפון, ואת בירושלים.
ראיתי את אמא שלי יוצאת מהאוטו
אל תוך הרוח. והעצים מסביבה משתגעים.
נזכרתי בך, בבוקר שישי, החיוך שלך
היה נזיל, 'אתם שותים קפה?'

שמעתי על גבר
שכרת לעצמו את נקודת החן
אחרי שאמרת 'לא'. הוא נשער עם
לחי מדממת. לא נקרשת, נהר של דם
זולג כדמעות במורד הגוף העירום.

אבל אני לא כזה.
אני בצפון, או ברחוב,
מסתכל עליך ולא שוכח
את המבט שלך, ולא שוכח
את המרחק שלך.

תקראי את השיר הזה,
תבואי להתנשק.
ואולי תהפכי לאמת, ואני
אפסיק לשקר.
והמילים ישכבו לישון.