אל תירא

ירושלים, סתיו.

אל תירא
אני
לא אלה,
יש לי עיניים,
אני לא בשמיים.

אבל דרכך
אני
שוכח שקרים
נזכר בחיים.

לא דרכי.
אתה
לא רואה,
רק מצפה.

אז למה
את
כולך בראשי,
כולך בגופי.

זו לא
אני,
זה קולך-
צליל זכרונך.

אז למה
אני
כל-כך טיפש
כל-כך עיקש.

לא ולא
אתה
פשוט לא
ציפור פה.

תמיד אליך
אני
חוזר פה,
נתקע פה.

זו לא
אני.
יש לי עיניים
אני לא בשמיים.

אז מי
את
בכלל, מי
את, דברי.

אני לא
מי
שאתה מבקש,
שאתה מחפש.

אז מה
את
עושה פה,
לכי מפה.

איני יכולה
ללכת
או ללדת
או לגשת.

אז משהו
עשי.
משהו תאמרי,
משהו תראי.

קרא לי
בשמי
אם אתה יודע,
אם אתה שומע.

[כל העולם נרעד בדממה]

אינני יודע
אינני
שומע, הנני
מביא את המבול

[דממה]

אינך יכול
להוריד
טיפה, אל
תירא, אל.

אם לא ארא
איך
אדע. איך
אדע מה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s