אלה

ובכן,

ככה נולדנו הדברים:

בקצב אחיד ומאוד משונה,

עלמה אדומה עם נקודה מעל השפה.

שערה שחור, ראשה מוארך,

ישבנה יציב ושדיה שקטים.

היא לא פוסחת על אף עין.

              ראיתי אותה מהלכת בשולי הבאר;

              אוספת כיסאות, אוספת מחשבות.

              ראיתי אותה זועקת תחת המזרקה,

              אולי משכיחה, אולי מזכירה.

שמעתי את קולה, עמוק וצלול:

אומרת מילים, שומעת צלילים.

ראיתי אותה רוקדת, צללית מוארת;

בין אנשים, בין מחפשים.

              כשישאלו אותי, למה התכוונת-

              לא אדע, כי לא הבנתי,

              רק ראיתי, רק שמעתי.

              עדיין לא הרחתי ועדיין לא הרגשתי.

ככה נולדו הדברים,

בקצרה,

בימים אחדים,

ועוד יהיו רבים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s